הופמן כרמל- רואי חשבון,  בית הנדיב, הנדיב 71,  הרצליה 


מאמרים והדרכות


הוצאות על כיבודים וארוחות


כללי-

בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), תשל"ב-1972 נקבע כי  80% מההוצאות על "כיבוד קל" בעסק ניתן להכיר כהוצאה. כאשר "כיבוד קל" הוגדר כ- שתיה קרה ו/או חמה, עוגיות וכו',  במהלך השנים ההגדרה הורחבה  גם לירקות ופירות שהוצאו במקום העסק בלבד.

 

פרשנות-

הוצאות על כיבוד יחשבו כהוצאה מוכרת כאשר מתקיימים התנאים הבאים- מדובר בכיבוד קל ע"פ ההגדרה הנ"ל, הכיבוד נועד בעיקר לאורחי העסק וללקוחותיו, כמובן שבעל העסק ו/או עובדי העסק יכולים להנות גם מהכיבוד, אך התכלית העיקרית היא ללקוחות העסק, והכיבוד נצרך במקום העיסוק.

 

כיבוד שלא מוכר כהוצאה-

באוקטובר 2016 נקבע ע"י בית המשפט (פס"ד משרד בקפה נ' רשות המסים) כי הוצאות על כיבוד שלא במקום העסק, אינן מותרות בניכוי, ואין לראות בתי קפה כחלק ממקום העיסוק (גם אם מדובר בפגישה עסקית המתקיימת בבית הקפה).

גם הוצאות מזון ושתיה אחרות, כגון ארוחות במסעדות, הזמנת משלוחי מזון אל העסק, והוצאות על שתיה חריפה (וסיגריות) – לא יוכרו בניכוי כהוצאות מוכרות.

 

הוצאות מזון לעובדי העסק-

הוצאות מזון ושתיה המיועדים לעובדי העסק יחשבו כ- "טובות הנאה" לעובד-כאשר הן יוכרו למעביד כהוצאות כחלק מהוצאות השכר רק אם יכללו בתלוש השכר של העובד עם גילום שווי הארוחות וניכוי מס במקור משווי טובת ההנאה המגולם.

 

אירוח אורחים מחו"ל-

כאשר העסק (העוסק או בעל העסק), נדרש לארח אורח מחו"ל, ניתן להכיר בהוצאה של אירוח והסעדה, וזאת ככל שהוצאו בסכום סביר ובכפוף לסימוכין נאותים לאירוח האורח מחו"ל למטרות ייצור ההכנסה בעסק.

טואול - בניית אתרים