מיסוי ומסחר במטבעות וירטואלים ונכסים דגיטליים
רכישה, מכירה ומיסוי מטבעות וירטואליים
בשנים האחרונות הפכו מטבעות וירטואליים, לנכס פיננסי נפוץ הן בקרב משקיעים פרטיים והן בקרב עסקים.
לצד הפוטנציאל הכלכלי, חשוב להבין את ההיבטים המיסויים החלים על פעילות זו בהתאם לדין בישראל.
רשות המיסים בישראל רואה במטבעות וירטואליים "נכס" ולא מטבע חוקי, המשמעות היא כי כל פעולה של מכירה, המרה או שימוש במטבעות וירטואליים עשויה להיחשב כאירוע מס.
כך למשל, מכירת מטבע וירטואלי תמורת כסף, המרה בין מטבעות שונים (כגון ביטקוין לאתריום), ואף שימוש במטבע לצורך רכישת מוצר או שירות- כל אלו נחשבים למימוש נכס החייב במס.
כאשר מדובר במשקיע פרטי שאינו עוסק בתחום באופן שוטף, הרווח שנוצר מהמכירה יסווג לרוב כרווח הון ויחויב במס.
הרווח מחושב כהפרש בין עלות הרכישה לבין התמורה במכירה, בניכוי הוצאות מוכרות כגון עמלות מסחר.
לעומת זאת, כאשר הפעילות במטבעות וירטואליים מגיעה לכדי "עסק"- כלומר, פעילות בהיקף משמעותי (או כריית מטבעות), בתדירות גבוהה, תוך שימוש בידע ומומחיות עשויה רשות המיסים לסווג את ההכנסות כהכנסה מעסק, במקרה כזה, ההכנסה תחויב במס שולי בהתאם למדרגות המס של הנישום, וכן בדמי ביטוח לאומי, דבר שעלול להוביל לשיעור מס גבוה במיוחד.
חשוב לציין כי חובת הדיווח חלה על הנישום, גם אם הפעילות בוצעה בפלטפורמות מסחר זרות, סוחרים במטבעות וירטואלים ונכסים דיגיטליים מחוייבים לדווח על הפעילות לרשויות המס,
לשמור תיעוד מלא של כל העסקאות, לרבות מועדי רכישה ומכירה, שערי חליפין, עמלות וכל אסמכתא רלוונטית.
במקרים של הפסדים ממכירת מטבעות וירטואליים, ניתן לקזזם כנגד רווחי הון אחרים, בהתאם לכללים הקבועים בפקודת מס הכנסה.
עם זאת, לא ניתן לקזז הפסדי הון כנגד הכנסות פירותיות (כגון שכר או הכנסה מעסק).
לסיכום, תחום המטבעות הווירטואליים טומן בחובו הזדמנויות לצד מורכבות מיסויי.
תכנון נכון, ניהול תיעוד מסודר וליווי מקצועי יכולים לסייע במיצוי היתרונות ובהימנעות מחשיפות מיותרות מול רשויות המס.
